קטגוריות
דעה לא משפטית מאמרים ופרסומים

"השואה הארמנית" והכחשת השואה

השואה היא מעשי רצח העם היהודי שבוצעו על פי תוכנית הפתרון הסופי להשמדתם השיטתית של כל בני העם היהודי. כעבור שלושים – ארבעים שנה לאחר השואה, צצומכחישיה. סוגים שונים יש להכחשת השואה. אחד מהם טריוויאליזציה של השואה, הכחשת ייחודיותה. אין יותר מקרה כזה בתולדות העמים בו הקורבן הוא רק קורבן והפושע הוא רק פושע.יהודים בגרמניה לא סיכנו במאומה את העם הגרמני. כל מה שהם רצו זה להיות אזרחים נאמנים בגרמניה. לא כך בכל אותם מקרים רבים המתיימרים לכינוי "שואה". כך בשנת 1994 ברואנדה בני העם הוטו טבחו בבני העם טוטסי. מאוחר יותר, החזית הרואנדיתהפטריוטית של טוטסי טבחו בבני הוטו. האם נקרא לזוועות אלה באוגנדה שואה רואנדית או שמא נכון יהיה לקרוא להם מלחמת חורמה הדדית אכזרית? נדמה שהכינוי האחרון יהיה מדויק יותר.

כאשר אני שומע דיבורים על השואה הארמנית, אני נזכר במילה אחת: "אנדרוניק". גנרל ארמני בשם אנדרוניק (Andranik Toros Ozanian) בשנת 1918 עשה ניסיון של טיהור אתני כאשר השמיד באזור זנגזור שבארמניה ובקאראבך שבאזרבאידזאן כ- 150 כפרים טורקיים. עוד לפני כן נלחם הוא נגד טורקים בראש כוחות גרילה. ב1903 הוא היה מראשי המרד הארמני נגד טורקים בעיר ששון. קדם לטבח בארמנים מרד של ארמנים, תושבי עיר טורקית וון (VAN) נגד צבא טורקיה תוך חבירה לצבא רוסי, אשר לחם אז בטורקיה והתקרב לעיר. תגובת הטורקים אשר ראו באוכלוסיה הארמנית מן גיס חמישי הייתה אכזרית וכואבת. הם הגלו חלק גדול מהארמנים, דבר שהביא למותם רבים מהם מרעב, צמא ומידי כנופיות.

דם רב נשפך בדרכם של ארמנים לעצמאות מטורקיה והקמת מדינה עצמאית. נשפך שם דם טורקי ודם ארמני. בשני הצדדים נעשה טיהור אתני ורצח של תושבים תמימים רק בשל השתייכותם לקבוצה אתנית יריבה. טורקים היו חזקים יותר ולכן ארמנים טוענים עכשיו לרצח עם מצד הטורקים. אך אילו ארמנים ניצחו, היום הטורקים היו מסתובבים בכל העולם עם הדרישה להכרה בשואה הטורקי. והאם נכון לדבר על שואה בהקשר זה?! נכון יותר לדבר על מלחמת חורמה אכזרית הדדית.

למעשה כאשר ארמנים דורשים להכיר בשואה ארמנית, הם דורשים להכיר בכך שהם הקורבן הבלעדי בסכסוך עם הטורקים ולשלול בכך את העובדות על טבח ארמנים בטורקים. העובדות על טבח בארמנים אינם שנויים במחלוקת. הדיון שהתקיים לאחרונה בוועדת החינוך של הכנסת אין בו אלא להעיד על הידרדרות ברמתם של חברי הבית אשר לא טרחו ללמוד את הסוגיה לפני שהם באים לדיון ועל כך שהמודעות לשואה שכתוצאה ממנו הושמד שליש מעמנו התרופפה עד כדי שבכנסת מוכנים לתת יד להכחשתה ולו מההיבט ייחודיותה.